אוֹפִי של קיבוץ...

קיבוץ ברעם עלה על הקרקע ב-16 ביוני 1949. מייסדיו, יוצאי שלוש הכשרות של תנועת השומר הצעיר, לחמו במלחמת השחרור בחטיבת הנגב של הפלמ"ח. עם תום הקרבות נשלחו להתיישב במרום הגליל סמוך להר מירון הוא הג’רמק. 

במשך שנתיים ישבו חברות וחברי הקיבוץ בכפר בירעים, בעודם בונים את הצריפים הראשונים וענפי המשק על גבעה חשופה, במרחק 2 ק"מ מהכפר העתיק ו-500 מטר מגבול לבנון. בזמן זה התפרנסו החברים מעבודות ייעור בקק"ל.

לאחר שנתיים עברו כ-60 חברים אל מקום הקבע שהיו בו חמישה צריפים, רפת, לול, דיר צאן ומגדל מים קטן, שאגר את המים ממעין קרוב וכן מים שהובלו ממעין פרוד המרוחק כ-20 ק"מ מהקיבוץ. תנאי החיים הקשים, החורף קר, המחסור וימי עבודה ארוכים וקשים הביאו לעזיבות רבות, אך גם חישלו את הנשארים והעצימו את האמונה בחברה שיתופית ובצרכיה החלוציים והביטחוניים של המדינה.

בתוך זמן קצר נולדו הילדים הראשונים. לקיבוץ הצטרפו גרעינים, חלקם מחו"ל, זוגות צעירים ומשפחות, בני ובנות זוג, שנישאו לחברי הקיבוץ ובניו ואוכלוסיית הקיבוץ גדלה והתגוונה.

בשל המרחק הרב ממרכזי תרבות ומתוך העדפת צרכי הכלל על צרכי הפרט, הקים הקיבוץ מוסדות ציבור: מועדון לחברים המשמש מקום מפגש, חדר אוכל גדול ומרווח ליום-יום ולחגים, אולם ספורט ובריכת שחייה, אולם מופעים, שהוא אחד ממרכזי התרבות החשובים באזור ומוזיאון בר-דוד, שלו אוסף מרשים וייחודי של אמנות יהודית ופריטי קודש וגלריה גדולה המציגה תערוכות של אמנים צעירים כוותיקים בעלי מוניטין.

בקיבוץ כ-270 חברים, אוכלוסיה מגוונת מכל חלקי הארץ והעולם, כ- 200 ילדים ובני נוער, גרעיני נח"ל וחניכי נעל"ה מחבר העמים, משפחות וצעירים המצטרפים אלינו. במשך השנה שוהים בברעם מתנדבים מכל העולם ומוסיפים למקום נופך בינלאומי.

בקיבוץ חיים בצוותא כבר ארבעה דורות זה לצד זה. 

קיבוץ ברעם הוא אחרון הקיבוצים שהעביר את ילדיו מן הלינה המשותפת אל הלינה המשפחתית, החלטה שלוותה בדיונים ארוכים והעמידה בפני החברים דילמות רציניות וכבדות. אנו גאים במערכת החינוך שלנו, הדואגת לחינוך הילדים מבית התינוקות ועד לגיוסם לצבא. 

השנה נולדו לנו 14 תינוקות, כן ירבו. 

עם כל השינויים המתרחשים כיום בארץ ובתנועה הקיבוצית, מנסה קיבוץ ברעם לשמור על ערכי השיתוף והשוויון, יחד עם הצורך להעניק לפרט את החופש ומרחב המחיה האישי, מבלי לפגוע בערבות ההדדית.

בשנתיים האחרונות עבר הקיבוץ תהליך של דיונים וקיבל החלטות לחיזוק המחויבות של החבר לקיבוצו, לפרנסתו ומילוי תפקידים. הדיון היה ערכי, תוך ביסוס ההסכמות הקיבוציות וניסוח נורמות חדשות המיושמות בזהירות ואחריות כדי למנוע פגיעה ברקמה החברתית העדינה.

החל מינואר 2005 עברנו לשבוע עבודה של 5 ימים.

יחד עם הקשיים הקיימים לעיתים בחיי היום יום, יופיו של המקום והצלחתו הכלכלית, גורמים לחברים תחושת גאווה והרגשה שיש גְּמוּל למאמץ המשותף.

בקרו באתר ותלמדו עלינו עוד:  www.baram.org.il