הנחלת סיפורים אישיים, זכרונות, תולדות משפחה, סיפרי מחזור, ביוגרפיות, הנצחה ועוד ועוד. הקלטה, עריכה, שכתוב והכנה לספר. שילוב תמונות, סרטי וידאו, D.V.D ומצגות.

כי לנו יש גם בית דפוס עם ציוד דיגיטאלי משוכלל באיכות מרהיבה. אין לנו קבלני משנה!

לפני שמדפיסים מהדורה באלפי עותקים – כדאי להוציא מהדורה קטנה, 50 – 250 עותקים, לבדוק את התגובות ולהחליט על ההמשך. בין מהדורה למהדורה, אפשר בקלות רבה להכניס תיקונים, עדכונים - להוסיף ולגרוע. לאחר שמתגבשת גרסה סופית ויש הצדקה להדפסת מהדורה גדולה – אפשר תמיד לעבור עם התקליטור אל בית דפוס קונבנציונאלי, שלו יתרון בריצות ארוכות. אם תרצו נעשה זאת עבורכם - עם הנסיון העשיר שלנו.

בכל שלב בחיים אנחנו צורכים כמויות עצומות של נייר - רושמים רשימות למכולת, כותבים שיעורי בית במחברות, אוכלים מזון העטוף בנייר ואפילו החיתולים החד-פעמיים עשויים מנייר! וזה, כמובן, רק קצה הקרחון. ואם חשבתם שבעידן המחשב תצרוכת הנייר תרד - מסתבר שההפך הוא הנכון. מאז שהמחשב נכנס לשימוש נפוץ בבתים ובמשרדים אנחנו מדפיסים עוד ועוד וצורכים יותר ויותר נייר. ומה הייתה ההתחלה? לצורך כתיבה הכינו המצרים הקדמונים פפירוסים, שעל שמם קוראים לנייר באנגלית עד היום - paper. הפפירוס היה עשוי מרצועות דקות שנלקחו מצמח הגומא ונכבשו (=נלחצו) במכבש. הנייר כפי שאנחנו מכירים היום והשיטות לייצורו, הומצאו בסין לפני כאלפיים שנה. הסינים גילו שניתן לחבוט בדים וסחבות ולייצר דפים שעליהם ניתן לכתוב. מאות שנים מאוחר יותר, הנייר החל להתפשט בעולם. בתחילה ליפן, לאחר מכן לאסיה, מאוחר יותר לאזור המזרח התיכון ולבסוף הערבים המוּרים הביאו את הנייר לאירופה בשנת 1150. המפעלים הראשונים לייצור נייר שהוקמו באירופה היו בספרד ובמאה ה-14 הוא כבר היה בכל אירופה. המצאת הדפוס העלתה את הדרישה לנייר וקשה היה להשיג את הסחבות והבדים הדרושים לייצורו. לפני כשלוש מאות שנה התחילו להשתמש בעץ ובחומרים אחרים מן הצומח כתחליף לבדים בייצור הנייר. העץ הוא עדיין חומר הגלם העיקרי ליצור נייר אך משתמשים גם בסחבות כדי ליצר ניירות חזקים יותר. כיום, אנחנו מודעים לחשיבותם של העצים ולכן מחפשים כל הזמן שיטות לייצור ניירות מבלי לפגוע ביערות החשובים כל כך לכדור הארץ. ואכן הרבה מהנייר שבו אתם משתמשים היום הוא נייר ממוחזר.

בשנת 1577, נפתח בצפת בית הדפוס העברי הראשון. מייסדו, אליעזר אשכנזי, היה בעל בית דפוס בפולין, שעלה ארצה והביא אִתו לצפת את ציוד הדפוס ואת הפועלים. הוא קיווה כי לספרים שידפיס יהיה ביקוש בארצות הגולה. אך תקוותו נכזבה, ולמרות הרמה הטכנית הגבוהה שבה נדפסו ספריו - לא היה להם ביקוש. לאחר שהוציא לאור שישה ספרים נאלץ לסגור את בית הדפוס, ואת האותיות העבריות שלח לדמשק, שם נפתח בית דפוס עברי. ועוד פרט קטן: חמישה מתוך ששת הספרים שיצאו לאור בצפת - לא רק הודפסו בצפת, אלא גם נכתבו בה על-ידי אנשי צפת. בשנת 1832 הגיע לצפת מדפיס יהודי מרוסיה,ישראל בק. כמו קודמו, הביא עִמו ציוד ופועלים, ופתח בית דפוס. רעש האדמה שפקד את צפת, חמש שנים לאחר מכן, הביא לסגירתו. הציוד הועבר לירושלים - ובשנת 1840 נפתח בית הדפוס העברי הראשון בבירה.

על-ידי מתרגמים, חברים באיגוד המתרגמים. מכל שפה לכל שפה.

כותבים? רוצים לבחון את תגובות הקוראים? הנפיקו מהדורה קטנה ותחליטו לאור המשוב! ההכנה לדפוס טובה גם למקרה שתרצו מהדורה גדולה יותר. והעיקר: תוכלו להכניס שינויים, לאור התגובות, ללא תוספת מחיר! זו גדולתו של הדפוס הדיגיטאלי.

כן. ואפילו פחות! זו המהפכה האמיתית של הדפוס הדיגיטאלי. במחירים סבירים אפשר להפיק ספר יפהפה שיגרום לכם הנאה גדולה.